החלטה בתיק רע"א 10670/03

           המשיבה הגישה תובענה לבית המשפט המחוזי, כנגד המבקשות. על-פי הסכמה דיונית שהושגה בין הצדדים, לה ניתן תוקף של החלטה, הורה בית המשפט על העברת הסכסוך לבוררות. כעבור 3 ימים, פנו המבקשות לבית המשפט, והודיעו כי הן אינן מסכימות להעביר את הדיון לבוררות. לפיכך, ביקשו הן כי הדיון יוחזר לבית המשפט. ובלשון המבקשות: "לאחר עיון ומחשבה סבורות הנתבעות [המבקשות] כי ראוי לתובענה שתתברר ותוכרע ע"י בית משפט".

           בית המשפט דחה את הבקשה, בציינו כי אין בחוק הבוררות כל הוראה המאפשרת ביטול הסכם בוררות על-פי בקשת צד אחד בלבד. בית המשפט הדגיש כי המדובר בפסק-דין הנותן תוקף להסכם שנחתם בין הצדדים, וכי המבקשות לא הצביעו על פגם בכריתת ההסכם או הפרתו, וכל לא הצביעו על פגם בהליך השיפוטי.

           מכאן בקשת רשות הערעור שבפני. המבקשות טוענות כי הסכסוך, על-פי מהותו, אינו מתאים לבירור במסגרת של בוררות, וכי הסכמת באת-כוח המבקשות להעביר את הסכסוך לבוררות ניתנה מתוך טעות באשר לעמדת המבקשות עצמן. כמו-כן מדגישות המבקשות כי חזרתן מן ההסדר הדיוני נעשתה זמן קצר לאחר החלטת בית המשפט המחוזי הנותנת תוקף להסדר זה, וכי לפיכך לא שינתה המשיבה את מצבה לרעה. 

           דין הבקשה להידחות. אכן, המבקשות חזרו בהן מן ההסדר הדיוני בסמוך למועד שבו ניתנה ההחלטה הנותנת לו תוקף. יחד עם זאת, אין בכך כדי לאיין את משמעות ההסדר - אשר הושג בין המשיבה לבין המבקשות שיוצגו על-ידי באת-כוחן לעניין זה - ואין בכך כדי לגרוע מן ההחלטה המקנה תוקף לאותו הסדר. המבקשות אינן מבססות עילה מספקת להשבת המצב, שנוצר בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי בדבר העברת הסכסוך לבוררות, לקדמותו. 

           הבקשה נדחית. המבקשות תישאנה בהוצאות המשיבה ובשכר-טרחת עורך-דינה בסכום של 10,000 ש"ח.

           ניתנה היום, כ"ד בטבת תשס"ד (18.1.2004).

                                                                                                ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /אמ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: